הבכי יכול להרוס ולבנות...

ננסה לחזור אחורה בזמן, לחטא המרגלים כדי להבין את שורש החורבן ומהותו.

הכל התחיל בבכי של בני ישראל כאשר הם ראו שהם לא יצליחו להיכנס לארץ.
כמו שכתוב: וַתִּשָּׂא? כָּל־הָ?עֵדָ?ה וַֽיִּתְּנ?וּ אֶת־קוֹלָ?ם וַיִּבְכּ?וּ הָעָ?ם בַּלַּ?יְלָה הַהֽוּא׃

המדרש תנחומא מדייק שלא רק בני ישראל בכו אלא ראשי הסנהדרין הובילו את הסירוב לכיבוש הארץ.
כמו שכתוב: "וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיֹאמְרוּ אֲלֵיהֶם כָּל הָעֵדָה, אֵלּוּ סַנְהֶדְרָאוֹת" )מדרש תנחומא שלח לך יב).
כאשר אדם בוכה, הבכי מגלה את עומק נשמתו והאמת הפנימית שבתוכו. לכן בני ישראל נענשו על הבכי הזה כי הם גילו את מצבם האמתי באותו רגע של החטא.

לכן הקב"ה העניש אותנו בחומרה רבה, כמו שמובא בתלמוד. הקב"ה קבע שביום הזה יחרבו שני בתי המקדש.
כמו שכתוב:"וכתיב {במדבר יד-א} ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא אמר רבה אמר ר' יוחנן (אותו היום ערב) תשעה באב היה אמר להם הקב''ה אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות חרב הבית בראשונה דכתיב {מלכים ב כה-ח} ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה [שנה] למלך נבוכדנצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלם וישרוף את בית ה' וגו'" (תענית כט ע/א).

מה מקשר את חטא המרגלים ובכייה כל העדה לחורבן שני בתי המקדש?
קרו צרות רבות במשך הדורות ביום הזה, מה משותף לכל האסונות האלה?

בני ישראל לא רצו לקיים מצווה לאומית ברמה הגבוהה ביותר: כיבוש הארץ ויישובה.
הם נענשו באותה מידה, כאשר מצוות עם מימד לאומי מובהק התבטלו יחד עם חורבן בית המקדש.
חורבן בית המקדש גרם לגלות, אובדן שלטון עצמאי בארץ ישראל, שעבוד לגויים וביטול המצוות הלאומיות.
עכשיו נראה איזה אירועים קשים נוספים קרו ביום תשעה באב.

המשנה בתענית אומרת שהעיר ביתר נכבשה ביום הזה עם מאות אלפי הרוגים, זה שבר את התקווה האחרונה של חידוש שלטון עצמאי בארץ ישראל לאחר חורבן בית שני.

ירושלים נחרישה כמו שדה שמם וללא חיים. (ראה מסכת תענית פרק ד, משנה ו).

נביא צרות נוספות שקרו בדורות מאוחרים יותר.
גירוש יהודי אנגליה בשנת 1290, גירוש צרפת הגדול ב 1306, גירוש ספרד בשנת 1492.(מקור: WIKIPEDIA)
נראה לומר שהמשותף לכל האסונות האלה הוא שהם השפיעו על ההיסטוריה של כל עם ישראל ברמה הלאומית.
לפי העונש שהקב"ה קבע עבור חטא המרגלים ניתן ללמוד על התיקון הדרוש.

תיקון חטא המרגלים הוא שימת דגש על המצוות עם מימד לאומי כמו: יישוב הארץ, מצוות התלויות בארץ, עבודת הקרבנות, בנין המקדש, חידוש המלכות עם שלטון עצמאי בארץ ישראל וקיבוץ גלויות.

גם בעזרת הבכי שלנו על חורבן בתי המקדש ניתן לגלות להקב"ה את עומק הצער שלנו על חורבן המקדש וחיסרון בית המקדש השלישי.
כמו שמובא בתלמוד: למרות העדר בית המקדש, שערי דמעה ללא ננעלו. הקב"ה מוכן לשמוע כל בקשה שבאה מעומק ליבנו.
כמו שכתוב: " וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי, ואף על פי ששערי תפלה ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו, שנאמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש." (ברכות לב ע/ב).
הבכי עלול לבטל את גזירת החורבן והגלות.

נראה לומר שכך קרה במפגש בבית פרעה, בין יוסף הצדיק ובין בנימין. כאשר הם נפגשו לראשונה אחרי 17 שנה הם בכו אחד על הצוואר של השני.

הם בכו על חורבן בתי המקדש שיהיו בחלק של בנימין ומשכן שילה שיהיה בנחלה של בני יוסף.
כמו שכתוב: "ויפול על צוארי בנימין אחיו... אמר ר' אלעזר בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין ועתידן ליחרב, ובנימין בכה על צואריו בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב." (מגילה טז ע/ב).
נראה לומר, שבנימין ויוסף רצו לתקן את חטא המרגלים על ידי בכי על המקדש שעלול לבטל את הבכי העתידי של חטא המרגלים.
המהר"ל מביא דבר נפלא על תפקיד בית המקדש והשפעת הגויים על מקום המקדש.

בית המקדש הינו מקום של חיים ומקור של שפע לכל העולם כולו.

כאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש הראשון, אפילו הדומם התחיל לפרוח ולהתרבות. ענבי הזהב שהיו בכניסה להיכל פרחו ונקטפו על ידי הכהנים. כך הכהנים התפרנסו מפירות הזהב. לאחר חורבן הבית ושליטת הגויים על ישראל, פירות הזהב הפסיקו לגדול.

כמו שכתוב: "אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער דכתיב (מלכים א י, יז) בית יער הלבנון לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב דאמר רב הושעיא בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות בזמניהן וכיון שהרוח מנשבת בהן היו נושרין פירותיהן שנאמר (תהלים עב, טז) ירעש כלבנון פריו ומהן היתה פרנסה לכהונה וכיון שנכנסו עובדי כוכבים להיכל יבשו שנאמר (נחום א, ד) ופרח לבנון אומלל ועתיד הקב"ה להחזירה לנו שנאמר (ישעיהו לה, ב) פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה נתנן על שני השעיר" (יומא דף לט ע/ב).

מכאן המהר"ל מפרש שכאשר ישראל שולט על ירושלים ומקום המקדש, החיים והשכינה פורחים ומתפשטים בכל העולם. לעומת זאת כאשר הגויים שולטים בעיר הקודש, הם מביאים מוות וטומאה.

כמו שכתוב: " וקאמר כיון שנכנסו גוים להיכל יבש וכו' פירוש כי הגוים הם להיפך הענין כי מה שהיה מלבלב בית המקדש הוא הוצאת חיות כחו בשלימות וכאשר נכנסו גוים להיכל ושלטו עליו איך ימצא בית המקדש חיות כחו בשלימות, כי אין הוצאת הכח בשלימות רק כאשר אין דבר שולט עליו שאז הוא מוציא כח אבל כאשר שלטו הגוים עליו הוא בטול כח ולכך יבש,.." (מהרל גבורות ה' פרק עא דף שכו).

הגויים מרחיקים את החיות של בית המקדש. לכן כשהרומאים נכנסו לא נשארה שום קדושה בהיכל, זה היה רק עצים ואבנים.
לכן היום הערבים והגויים מנסים לשלוט על הר הבית כי בתת מודע שלהם הם יודעים מה ישראל מסוגל לעשות.
עלינו להחזיר את החיים למקום המקדש על ידי תשוקה אמיתית וגעגוע למקדש, עלייה להר הבית בקדושה ולפעול לאחדות העם כדי לחדש את עבודת הקרבנות בהקדם.
חורבן בית הראשון והשני ציין את סוף השלטון העצמאי של עם ישראל בארצו ותחילת הגלות, לכן בנין בית השלישי יסמל את סיום הגלות וחידוש שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל בחסות הקב"ה בב"א.

הגליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

לקריאת מאמרים נוספים : WWW.OTZMA1.BLOGSPOT.COM